- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ס"ע 21764-12-09
|
ס"ע בית דין אזורי לעבודה |
21764-12-09
4.4.2012 |
|
בפני : דלית גילה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אלחאן בוקאעי עו"ד מוחמד חג'אזי ואח' |
: מחסני מזון ג'ברי בע"מ ח.פ. 513461970 עו"ד ג'מיל עבוד |
| פסק-דין | |
בהמשך לפסק-דין חלקי, מיום 4.7.11
פתיח
1. ביום 4.7.11, ניתן פסק-דין חלקי, בעניין תשלום פדיון חופשה ודמי הבראה, על יסוד הודאת הנתבעת בגין תקופת העבודה המוסכמת - ביחס ל- 91% משרה. עניינה של המחלוקת שנותרה לפתחנו, בשאלה, האם נסיבות הפסקת העבודה מזכות את התובעת בזכות לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, וכן, האם קיבלה את מלוא השכר בהתאם להיקף עבודתה בפועל, "דמי חגים", ביחס לחלקיות משרתה - השנויה במחלוקת - והפרשות פנסיוניות כדין.
2. נדון בתביעות הנ"ל, אם כי לא לפי סדרן.
היקף המשרה
3. אין מחלוקת, שהתובעת עבדה כקופאית בנתבעת, מיום 1.8.08 ועד 14.11.09, כעובדת בשכר, לפי שעות, בתעריף שכר מינימום. הצדדים חלוקים באשר להיקף המשרה, הואיל ולטענת התובעת, תלושי השכר אינם משקפים את המציאות, ולכן, התובעת ביססה את חישוביה בכתב התביעה המתוקן, על 100% משרה, בעוד שלטענת הנתבעת, תלושי השכר משקפים את היקף העבודה הנכון, ובהתאם להם עבדה התובעת 91% משרה, בלבד.
4. עוד אין חולק, כי בעסק בו עבדה התובעת, הנהיגו טופסי נוכחות באמצעות טביעת אצבע של העובדים. לטענת הנתבעת, טפסים אלה "נזרקים לפח מדי חודש לאחר הכנת תלוש המשכורת." [תצהיר מר סמי סלאח, מיום 14.7.11].
5. יצוין, כי התצהיר הנ"ל הוגש לבית-הדין ביום 17.7.11, בתגובה לבקשה לגילוי מסמכי הנוכחות, ובהתאם להחלטה מיום 4.7.11, וזה התצהיר היחיד מטעם הנתבעת המונח לפנינו; זאת - הואיל ותצהירים אחרים שהוגשו מטעמה, במצורף להודעתה מיום 16.1.12, אינם מהווים ראיה בתיק והוצאו ממנו עקב אי התייצבות מי מהמצהירים לישיבת ההוכחות, שהתנהלה ביום 21.5.12, וב"כ הנתבעת הודיע לנו בפתח ישיבת הוכחות - "שלושת המצהירים מטעם הנתבעת מודעים לתאריך ישיבת היום ואין בכוונתם להתייצב." [עמ' 11, ש' 10].
6. אין לקבל את גישת הנתבעת, בדבר זריקת טופסי הנוכחות "לפח", מדי חודש. חובתו של המעסיק להציג את היקף עבודתו של העובד, לשם כך עליו לשמור את הנתונים לתקופה סבירה, ולכל הפחות לתקופת "התיישנות" תביעות כספיות. מנגד, התובעת ערכה רישום שוטף של שעות עבודתה, במחברת, אשר צילומים שלה צורפו לתצהירה [ ת/1] והמקור הוצג לנו ביום ההוכחות (להלן: המחברת). משנתון זה לא נסתר - אנו מקבלים את רישומיה של התובעת, קובעים על פיהם שהועסקה בהיקף של 100% משרה, ומעבר לכך, וחישוב הזכויות השונות שתבעה ייערך בהתאם.
הפרשי שכר
7. התובעת הצהירה, כי נהגה לרשום במחברת את שעות עבודתה בכל יום כאשר הגיעה לביתה לאחר העבודה. בנקודה זו, אנו מקבלים את עדותה, כי קיבלה את שכרה, מדי חודש, במזומן בתוך מעטפות, כאשר הסכום מצוין על המעטפה והיה פחות מאשר נרשם בתלוש, כמפורט בתצהירה [ ת/1, ס' 16 הראשון, על הטבלה שבו, ס' 16-15 שלאחריו, וצילומי המעטפות]. מאחר שהתובעת הביאה בחישוב בטבלה את הסכומים שקיבלה בפועל לפי תלושי השכר, לעומת הסכומים שהיו מגיעים לה, אנו קובעים, כי הנתבעת נותרה חייבת לה את הסכום המצטבר שם.
8. בהתאם, אנו קובעים, כי התובעת זכאית להפרשי שכר בסך 25,534 ש"ח בגין כל תקופת העבודה. הואיל והתובעת לא הראתה, כי פנתה במהלך העבודה אל מעסיקיה בדרישה לתשלום הפרשי שכר, ומאחר שלפי תלושי השכר לעיתים כן שולמה לה תמורה של עבודה בשעות נוספות, לפי 125% ערך שעה, דומה, כי לו היתה מסבה את תשומת הלב להפרשים הנתבעים, בעוד מועד, ניתן היה לערוך עמה התחשבנות "בזמן אמת". בהתחשב בכך, איננו מוצאים לנכון לפסוק על השכר שלא שולם פיצויי הלנה, והסכום האמור ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, החל מיום 1.4.09 - מחצית תקופת העבודה - ועד יום התשלום המלא בפועל.
9. קביעתנו לעיל באה תוך שאנו מודעים להליך אחר, בין הנתבעת לבין העובדת רולא אבו סמרה, מי שהעידה כעדת תביעה גם לפנינו, בו חויבה הנתבעת לשלם פיצוי מלא בגין אי תשלום הפרשי שכר עבודה לתקופה ינואר-יוני 2009, וערעור על פסק-הדין בעניינה, המופנה כלפי החיוב בתשלום מלוא פיצויי ההלנה, הסתיים בהסכמה לפסיקה לפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי-המשפט [נ"מ], התשמ"ד-1984, בה הופחת סכום פיצויי הלנת השכר [ ע"ע 54935-09-11].
חופשה והבראה
10. מאחר שקבענו, כי התובעת עבדה 100% משרה, ולפי פסק-הדין החלקי ניתנו לה הפרשים ברכיבי פדיון חופשה ודמי הבראה, רק לפי 91%, על פי הודאת הנתבעת - זכאית התובעת להפרשים נוספים בגין רכיבים אלה, בסכומים שבין הסכום שהנתבעת הודתה בו, לבין הסכום הנתבע. משכך, אנו קובעים, כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
א. 529.6 ש"ח בגין הפרש פדיון חופשה ( 2,649.6 ש"ח לפי חישוביה בתצהיר [ ת/1, ס' 19], בניכוי הסכום לפי פסק-הדין החלקי - 2,120 ש"ח);
ב. 149 ש"ח בגין הפרש דמי הבראה ( 1,655 ש"ח לפי חישוביה בתצהיר [ ת/1, ס' 21], בניכוי הסכום לפי פסק-הדין החלקי - 1,506 ש"ח);
הסכומים המצטברים הנ"ל ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מיום הגשת התביעה - 17.12.09 - ועד התשלום המלא בפועל.
דמי חגים
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
